שרשרת לסוכה
בחג הסוכות נוהגים לקשט את הסוכה בשרשראות של נייר צבעוני.
מנהג זה מניין ? שאלה ציפורה הגננת – וענתה.
מעשה שהיה, בארץ גושן חי לו ישראלי נכבד מבני אפרים שהיה פקיד חשוב בחצרו של המלך. עד אשר קם מלך חדש שלא ידע את יוסף... והאיש הפך לעבד יחד עם כל אחיו בני ישראל, עבד בטיט ובחומר מבוקר עד לילה, הוא ושני בניו הצעירים עמו.
והעבודה קשה ומרה. והצלפות השוט של הנוגסים מר ממנה.
לא היו הנערים יכולים לשאת את הכאב הצער והבושה, והחליטו לברוח. איך ? לאן ?
אל אותה ארץ כנען, שהבטיח ה'.. אותה ארץ אשר בה חי סבא יוסף עם אחד עשר אחיו לפני שירדו למצרים...
אבל הנערים לא הרחיקו ללכת. שומריו של פרעה תפסו אותם, קשרו אותם בשרשראות ברזל והחזירו אותם למצרים.
יום יום היו מובילים את הנערים הקשורים בשרשרת ברחובות הערים ומציגים אותם לעיני העם העובד בפרך למען ידעו וייראו: "ככה ייעשה למי שינסה לברוח מעבדות לחרות".
כשיצאו בני ישראל ממצרים, ואלוקים הושיב אותם בסוכות תלו הנערים את שרשראות הברזל בסוכה, אות וסימן לחופש ולגאולה. ולזכר אותן שרשראות תולים ילדי ישראל שרשראות נייר בסוכה עד היום הזה.