חודש מועד לפורענות
חודש אב חודש של פורענות הוא: בחודש זה נחרבה ירושלים, נשרף בית המקדש ועם ישראל גלה מארצו, לא פעם אחת בלבד אלא פעמיים. חורבית בית ראשון באב היה וכמוהו גם חורבן הבית השני. ועל כן נודע חודש זה כזמן מועד לפורענות.
עם זאת נקבע גם אב כחודש של חג, שמחה וגיל לעתיד לבוא. בחודש זה ישוב העם לארצו, בחודש זה תבוא הגאולה השלימה ובית המקדש ייבנה.
האגדה מספרת: בשעה שעלה בדעתו של הקב'ה להעניש את עמו, ולהחריב את עירו ובית מקדשו – ביקש ממלאכי השרת שימצאו מועד מתאים לחורבן. הלכו המלאכים מחודש לחודש ובקשו מהם שיציעו להם מועד מתאים לחורבן. דחו החודשים את המלאכים וסרבו לעשות רצונם.
לבסוף באו המלאכים אל חודש אב ודברו על ליבו, ואמרו לו: "שמך אב ודרכו של אב האוהב את ילדיו להענישם כאשר הם סורחים. מי שאוהב את בניו – אינו חוסך מהם שבטו" נתרצה להם חודש אב.
אך לאחר שראה חודש אב את החורבן הנורא נבהל ממראה עיניו והתחרט על שנשמע למלאכים. באו מלאכי השרת לנחמו והבטיחו לו כי לאחר החורבן תבוא הגאולה. וימי האבל של חודש אב ייהפכו לימי חג ושמחה.
התנחם חודש אב מצערו. ומאז מכנים אותו "מנחם אב" ואף קבעו בו יום שמחה מיוחד, יום ט'ו באב. ולעתיד לבוא יהיה יום תשעה באב אף הוא חג גדול "כי קרא עלי מועד".