האור הגנוז
כשמת רבי שמעון בר יוחאי ירד אבל גדול על העולם. כל הבריאה, דומם וצומח חיה ועוף התאבלו ולא יכלו להינחם.
וכל המקומות שבארץ ישראל ביקשו שייטמן בהם גופו של רבי שמעון. ועמדו וסיפרו בכבוד יחוסם. לקחו החכמים את גופו, והניחו אותו באפריון והוציאו אותו מחדרו. התרוממה המיטה למעלה, ואש להטה מסביבה, וקול התפשט בעולם: בואו והתכנסו להילולה של רבי שמעון.
והמיטה ריחפה באוירה של ארץ ישראל, עד שהגיעה לשמי מירון, מעל למערה. הבינו הכל וידעו שמערה זו מיועדת למקום מנוחתו מששת ימי בראשית.
כאשר הכניסו אותו למערה שוב יצא קול ואמר: לך לקץ ותנוח, ותעמוד לגורלך לקץ הימים. לאחר שטמנו אותו באדמה, השתטח ר' חייא תלמידו על הארץ, נשק את העפר ורגז ובכה. כמה חצופה את אדמה, שהמאור הגדול יבלה בך.
שוב יצא קול ואמר: האור הגדול לא יבלה לעולם.
ואנשי חן מספרים שאותו אור גדול עדיין קורן ומאיר עד עצם היום הזה. ואלה העוסקים בתורתו של רבי שמעון בר יוחאי אף זוכים לראות את האור הגנוז בעיניהם.