אגוזים בחג הפסח
בליל הפסח נוהגים לתת אגוזים לילדים, כדי שישחקו בהם, יפצחו ויאכלו אותם.
מנהג זה מניין בא?
בשעה שהיו בני ישראל במצרים, ובנו לפרעה ערי מסכנות, את פיתום ואת רעמסס – החזיקו אותם המצרים במערות ובכוכים. יום יום היו עובדים ברפש ובטיט, ובלילה ישנו בהם. מראה הטיט דבוק לעורם, ונדמה היה כאילו הפך לעור שני. וגופם נתמלא פצעים ואבעבועות.
כשאמר אלוקים למשה להוציא את בני ישראל מעבדות לחרות, להוליך אותם להר האלוקים כדי לעבוד ולהתפלל שם – הצטער משה. איך אביא אנשים אלה לעבוד את ה' והם כה מלוכלכים, מלאי טיט רפש. ומטונפים.
ראה ה' לליבו של משה וקרא לו שירד עמו לגינת אגוז כמו שכתוב: אל גינת אגוז ירדתי.. והיו שם הרבה אגוזים שנפלו מן העצים והיו מונחים בעפר.
אמר ה' למשה: ראה את פרי האגוז המונח על הארץ, כל פרי הנופל מן העץ ושוכב בעפר – מלוכלך הוא בחוץ ורקוב בפנים. כך גם התפוח, כך גם האגס והענבים... לא כך האגוז, שהוא מלוכלך בחוץ אבל בפנים אינו מקולקל. רחוץ את האגוז במים ותראה...
רחץ משה חופן אגוזים במים, והנה כולם נקיים ויפים. פיצח את קליפתם – וראה שפריים טוב ומשמח כל לב.
אמר אלוקים: כך, הם גם בני, בני ישראל. כמו אגוזים אלה מלוכלכים הם בחוץ מן השעבוד והעבודה הקשה, אולם בפנים יש להם לב שלם צח ונקי. רק ירחצו במים – יתקדשו ויהיו טהורים.
וכך עשה משה. הוא הוליך את העם להר סיני ואמר להם לרחוץ במים להתקדש ולהיטהר, לקראת היום הגדול.
וכך שר גם שלמה המלך: "שחורה אני ונאווה". שחורה ומלוכלכת בחוץ, ויפה ונאווה בפנים.