פרשת דברים
מלים מייסרות – ומדרבנות
"אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל" (דברים א:א)
ספר דברים מכיל את דברי הפרידה של משה רבנו, שבהם הוא מזכיר את תלונותיהם של בני ישראל ואת היותם ממרים, סוררים ומורדים. לשאלה, האם ראוי למנהיג להיפרד מעמו בדברי תוכחה, משיבים חז"ל: אל תקרי "אלה הדברים", אלא "אלה הדבורים", ומדוע? כיוון שהדבורה, "כיוון שהיא מכה לאדם מייד היא מתה" (במדבר רבה יז:ג).
וכך היה גם עם משה רבנו. משה אהב את עמו אהבה עזה, ולמענם ויתר על כל מנעמי ארמון פרעה ועל כל הגדולה שהייתה צפויה לו שם. במשך ארבעים שנה הוא הנהיג את עמו, וכעת כאשר החל קיצו להתקרב הוא אסף את כולם, כדי שישמעו את דברי הפרידה שלו. הוא לא רצה לגעור בהם או לייסרם בדברים, אבל הוא היה מוכרח לעשות כן, בשל הנפילה הגדולה שהייתה להם בחטא העגל ולנוכח כל העבירות המוסריות והדתיות האחרות שעברו. מילותיו הן כמו עקיצות של דבורים, והם גרמו לו כאב עצום. ייסוריו היו כה גדולים, עד שמייד אחרי שסיים את דבריו הוא נפטר. כמו הדבורים, הוא נתן ביטוי למילותיו המייסרות; ומשהללו נאמרו – חייו הסתיימו.
זוהי מנת חלקם של מנהיגים רבים, אשר חייבים לסבול משום שיש צורך לבקר ולהוכיח, בעיקר מאחר שהעם הוא, בדרך כלל, אדיש ואף מתנגד לחזון הרוחני שרק אותם מנהיגים יכולים לראותו.
אהבת חינם - (פרשת דברים, דברים א:א-ג:כב)
פרשת שבוע זאת, פרשת דברים, נקראת תמיד סמוך לתשעה באב, היום שבו אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש שבירושלים.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי הראשון לארץ ישראל, אהב את כל היהודים, גם את אלה שאינם שומרים תורה ומצוות.
יום אחד ראה אחד מתלמידיו איך הרב קוק עוזר לחלוץ אחד. הוא פנה אליו ושאל: "כתוב בתורה (ויקרא יט:יח), 'ואהבת לרעך כמוך', ומפרשים – 'לרעך שהוא כמוך'. אם הרע הוא כמוך – טוב לב, ירא שמים ולומד תורה – עליך לאהוב אותו; אבל אם הוא כופר בעיקר ומזלזל בתורה ובמצוות, אין כל חיוב לאהוב אותו. מדוע אם כן מגלה אתה אהבה לחלוצים הכופרים?"
השיב לו הרב קוק: "אינני יכול לקבל את הפירוש שלך, שעלי לאהוב את האחר רק אם וכאשר הוא כמוני. הפירוש האמיתי הוא, 'ואהבת לרעך כפי שאתה אוהב את עצמך'. אבל אם אני אוהב מישהו שאיננו כמוני, אזי האהבה שלי היא אהבת חינם, אהבה ללא גבולות."
"שבת זו, שבה קוראים אנו את פרשת דברים, ידועה בשם 'שבת חזון' (על שם המלה הראשונה בהפטרה, ביש עיהו פרק א). היא באה לפני תשעה באב, שבו זוכרים אנו את חורבן בית המקדש בירושלים. מדוע חרב הבית? אחת הסיבות העיקריות לכך הייתה שנאת חינם. היא זו שהביאה לכך שהבית יחרב והיהודים יצאו לגלות.
"בימינו, גאולת ישראל יכולה להתממש אך ורק על-ידי כך שנחדש חידוש בכיוון ההפוך – דהיינו, אהבת חינם. בגלל שנאת חינם גלינו, ואנו מתפללים שבזכות אהבת חינם נהיה ראויים לגאולה. משום כך עלינו לאהוב את החלוצים ואת כל בני עמנו, גם אם הם אינם שותפים להשקפת העולם שלנו ואינם מקיימים את המצוות שאנו מקיימים. רק כאשר נאהב את הזולת ללא סייג, רק אז נביא את הגאולה לעם ישראל ולאנושות כולה".











