פרשת בהעלותך ב'

''וראה בטוב ירושלים''

"והמן כזרע גד הוא" (במדבר יא:ז)

כאשר היה מישהו משמיע בפני הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל דברים שליליים על ארץ הקודש, היה הרב מסב ראשו ממנו. פעם אחת שאל אותו אדם כזה: "מדוע אתה מפנה את ראשך? והלוא דברי אמת הם אלו!"

"כאשר בני ישראל היו במדבר", הסביר הרב קוק, "הם אכלו את המן, שחז"ל כינוהו בשם 'לחם המלאכים'. המן היה כה טעים, עד שכל מי שאכל ממנו הרגיש כאילו הוא אוכל את האוכל האהוב עליו ביותר. נוסף על זאת, בני ישראל לא היו צריכים להשקיע כל מאמץ כדי להשיג את המן. ובכל זאת, כה רבים מהם לא היו מרוצים. מדוע? התלמוד אומר, כי היה זה מפני שהמן חשף את אופיו של כל אחד ואחד. "צדיקים – ירד [המן] על פתח בתיהם; בינונים - יצאו [מרחק מועט] ולקטו, רשעים שטו [נאלצו להרחיק לכת] ולקטו" (יומא ע"ה ע"ב). אכן, רק הרשעים היו אלה שדיברו בגנות המן – משום שהוא גילה לכולם את טבעם האמיתי.

"אל תהיה כמו אלה שלא אהבו את המן", סיים הרב קוק את דבריו אל האיש. "אתה רואה רק את מגרעותיה של ארץ הקודש; אבל בוודאי שיש כאן גם הרבה טוב. הֱיֶה כמו אלו ששמחו במן, דַּבֵּר על הטוב! זכור את דבריו של משורר התהלים (קכח:ה) 'יברכך ד' מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך'".