מקובלי צפת והאר'' י הקדוש
האר"י ר' יצחק לוריא אשכנזי גדול המקובלים שנפטר בה' מנחם אב, בהיותו בן ל"ח שנים בצפת, נחשב כמייסד הקבלה המעשית וכאחד ממניחי היסוד של היישוב החדש. הוא נולד בירושלים בשנת תרצ"ב. נתייתם מאביו בהיותו ילד קטן ואמו נסעה עמו למצרים, אל אחיה ר' מרדכי פרנסיס. הוא למד בבית מדרשו של הרדב"ז שהיה רבו בנגלה ובנסתר. בהיותו בן שלושים ושש חזר לארץ ישראל
והתיישב בצפת ששימשה אז כמרכז גדולי המקובלים שנמלטו מספרד וביניהם הרמ"ק, ר' משה קורדובירו וגיסו ר' שלמה אלקבץ המחבר של שירת לכה דודי. אחרי פטירתו של הרמ"ק נתקבל האר"י כראש המקובלים. הוא פיתח את הקבלה המעשית ועורר במעשיו ובאימרותיו ושיריו השונים את הכיסופים לעלייה לארץ ודחיקת הקץ.
מקומם של מקובלי צפת חשוב מאד מבחינת התפתחות היישוב בארץ. צפת שימשה בימיו של האר"י כשער לגאולה ואף סיפרו שבפסגת הר הג'רמק שליד מירון טמון שופרו של מלך המשיח ואף זיהו את צפת כמקומו של המבשר, שצפת בגימטריא "תקע" .
וכל ההיסטוריונים בדעה שהודות לקבלה הצפתית שחדרה לכל הקהילות היהודיות שבעולם, התגברו כיסופי הגאולה בעם והתארגנו קבוצות עלייה ליישב את הארץ וירושלים, כמו עליית ר' יהודה החסיד ועליית החסידים והפרושים. במערכת היומן והלוח אנו מעלים את זכרונם של יוצרי הקבוצות שפטירתם מצוין בתאריך מסויים ולא מתייחסים לקבוצות בעצמן שלהן נקדיש מקום מיוחד. (ראה מאמרי על א"י במשנת החסידות בקובץ "א"י בחסידות").