הקדמה

קיימות גישות שונות לגבי האותיות: הגישה המדעית והגישה המיסטית. הראשונה עוסקת בחקר התפתחותן של האותיות ובמשמעותן מבחינת השפה הכתובה והמדוברת, ורואה באות סימן מוסכם להבנה הדדית. שונה ממנה הגישה המיסטית, זו של אנשי הסוד: גישה זו רואה באותיות כוחות פלאיים ורזים עליונים. ספר זה מסתמך בעיקרו על גישתם של אנשי הסוד, ובו אנסה לגלות טפח אחד מסודות האותיות, שבהן ברא ה' את עולמותיו – העולם הזה והעולם הבא.

ראשיתה של הבריאה באות ב', כנאמר: בראשית ברא. הראשית בבית ואח"כ הצטרפו כל האותיות לבריאה בצירופים שונים והן ערכו את הבריאה וממשיכות לערוך אותה ברל"א שערים.

לאותיות יש צליל, והן שרות ומתרוננות וממלאות את העולם בשירה. הכל חי ומסתובב מכוח השירה, והאלף, הראשונה באותיות, מנצחת על השירה בשתי כנפיה.

לכל אות קווים הקובעים את צורתה, והקווים הם קווי אור. האותיות מאירות, ובהן סוד הגילויים האלוקיים. כל אות מבטאת ישות, מחשבה, רעיון; וכולן יחד, בצירופיהן השונים, אוצר העולם הן.

לאותיות מספר ומקום בסדר העולם, ולפי המספר והמקום מתגלה כוחן. הן גם נחלקות לזכריות, המשפיעות ונותנות, ולנקביות, הנשפעות ומקבלות. לכל אות גם מידה משלה: הא – מידתה דין ועונש; וו – מידת הרחמים והסליחה; בית – היא אות של ברכה. האותיות שעל-ידן נבראו כל הדברים כוללות בתוכן טוב ורע, קדושה וטומאה, דין ורחמים, והן משקפות את כל יסודות החיים.

הספר כולל שלושה חלקים. בחלק הראשון אנו מספרים על האותיות בכלל; בחלק השני – על כל אות בנפרד; ובחלק השלישי – על האותיות הסופיות, אותיות מנצפ"ך, ועל האות שנעלמה, האות הכ"ח, שהיא בעלת אופי מיוחד.

רוב הסיפורים והרמזים שבספר לוקטו מספרים שונים. אחרים שמעתים בבית אבא, הגרש"ד כהנא זצ"ל, רבה האחרון של וארשא, ומקורם בבית מדרשו של ר' מוטל'ה המקובל, אחד מאבות המשפחה, שחי לפני כשלוש מאות שנה ועסק בסודות האותיות.

החומר שבחרתי לספר זה בוודאי שאינו מקיף את כל רוחב היריעה; אך הוא גם אינו מקרי: הוא מיועד ומכוון לשמש מעין צופן לעולמן הפלאי של האותיות, לקראת ספרים נוספים בנושא זה.

ד"ר ש.ז. כהנא