האות ז'

ז זין שמה ופירושו: זין. האות השביעית באלף-בית. הזין פירושו חרב, סיף, כלי-נשק והיא משמשת כסמל לניצחון, לגבורה ולהשגחת אלוקים. יש שקוראים שמה "זן", כרמז לקב"ה "הזן את העולם כולו".

צורתה: כשל חרב. היא באה אחרי ה' חומשי תורה וו' סדרי משנה כרמז לדברי חז"ל שספרא וסייפא ירדו כרוכים יחד. הזין גם נראית כאות עם כתר בראשה, וכך גם נקראים התגים שבתורה בשם "זינין". היא גם נראית כ"וו" עם גולה של שרביט על ראשה או כמטה אלוקים. יש שרואים אותה כמטהו של משה או כידו של משה המורמת מעלה במלחמת עמלק ("ספר התמונה" – אות זין) בספר "מגן דוד" נאמר: צריך שתדע כי האות זי"ן ניתנה למשה כמתנה והפסוק שנאמר למשה "וזה לך האות" רומז על כוח הזי"ן שאפשר בעזרתה לחולל אותות ולהביא הגאולה.

הרכבה: האות "ז" מורכבת משתי אותיות: "ו", "י". ה"יוד" רוכבת על גב ה"וו", כמעין מטה אלוקים.

תוכנה הנסתר: בשם האות "זין", מבטאים רק את ה"ז", ולעומתה ה"ין" אינן נהגות והן נסתרות. ין=10+50=ס' שהיא האות הרומזת על סודות העולם שיתגלו באלף השביעי, ביום שכולו שבת בימות המשיח.

מספרה ומניינה: 7. ורבים מספור ייחודיה של הספרה 7. מספר מיוחס זה מזכיר את מעשה הבריאה, את השבת, את גאולת מצרים ואת כל המצוות שבתורה ("וזכרתם את כל מצוות ד'").

במניינה היא: ז+י+ן=7+10+50=67.

ובמספר קטן: 7+1+5=13, כרמז על מספר מידותיו של הקב"ה שהן 13.

מיקומה: בסדר אבג"ד בין ה"וו" של רחמים ל"חית" של חטא, כדי להעניש את החוטא בחרב, אולם במידת הרחמים. בסדר אתב"ש ממקומה מול ה"עין" שהיא למעשה זי"ן גדולה. בסדר אלב"ם מקומה מול ה"צדיק", מפני שהצדק יתגלה באלף השביעי. ושתיהן חביבות לפני הקב"ה.

שיוכה הקבוצתי: (א) קבוצת "זסצש" – האותיות שמוצא הגייתן בשיניים.

(ב) קבוצת זען" – (7, 70, 700).

(ג) ה"זין" מתחלפת עם שכנותיה בסדרים השונים, ובעיקר היא מתחלפת עם "ס", שהוא תוכנה הנסתר כאמור, וכן עם "ד" ועם "ט".

(ד) ה"זין" אינה מצטרפת לאותיות הבאות: טי"ת, סמ"ך, צדי"ק.

פתגמיה: (א) בת כ' כבת ז' לנוי.

(ב) זין בולע זין, זין אוכל זין (סנהדרין קד.).

חידותיה: שבעה מי יודע? שבעה אני יודע: שבעה ימי שבתא.

הא - וו – זין

אומרים שהסדר של ה"א (מידת הדין), ו"ו (מידת הרחמים), זי"ן (חרב עונשין) מלמד שהקב"ה ברחמיו אינו מעניש את החוטא בפעם אחת, כדי שלא להכביד עליו, אלא הוא מחלק את העונש לז' חלקים כדי שיתחרט ויחזור בתשובה, ולזה מתכוון הפסוק: "ויספתי לייסרה אתכם שבע על חטאתיכם" (ויקרא כו, יח).

לפיכך אין לפרש שהקב"ה מייסר את החוטא שבע פעמים. ראה מהר"ל, נצח ישראל כו.

וכיתתו חרבותם

ה"זין" בצורתה דומה לסיף, והיא מסמלת את הזין – הנשק.

הנשק כשלעצמו הוא דבר רע. הסייף והנשק הינם כלי מלחמה. והמלחמה גורמת לשפיכות דמים ולרציחת בני אדם, שהתורה כה מתעבת אותם. וכדי להמתיק את מרירות הנשק ולבטל את הרע שבו הוקדמה ה"וו" שהיא מאפיינת את מידת-הרחמים, ל"זין", כדי לשמור עליה ככל האפשר.

יתר-על-כן, צורת ה"זין" עצמה היא בעצם וא"ו וגולה על ראשה. הגולה מסמלת את המכה. אולם ה"וו" מחזיקה בה ומרככת את המכה ולהחליש כוחה ולכוונה לטובה.

ה"זין", שמספרה שבע, רומזת על הרועה השביעי מבית דויד – המלך המשיח, שבימיו תעבור החרב מן הארץ "ולא ישא גוי אל גוי חרב".

עד שתכלה פרוטה מן הכיס

רגיל היה ר' חיים מצאנז להוציא כל כספו לצדקה. פרוטה לא לנה אצלו אפילו לילה אחד, ובכל ערב היה מחפש בכיסיו לרוקנם ולחלקם לנצרכים.

באחד הלילות נדדה שנתו. הסתובב ר' חיים מצד אל צד, ירד ממיטתו וחזר ושכב, אך ללא הועיל. שינה לא באה לו. התיישב ליד השולחן והתחיל ללמוד. אך גם לימודו לא עלה יפה, פרחו האותיות מסביבו ולא הצטרפו כראוי, והיה ר' חיים תמה על שנתו שנדדה ועל פיזור מחשבתו. פישפש במעשיו ומישמש בכל כיסיו עד שמצא באחד הכיסים כמה פרוטות חבויות, שמשום מה לא הבחין בהן ולא חילקן לעניים. הבין ר' חיים כי הפרוטות הללו הן המדירות שנתו ומפריעות למנוחתו.

על אף השעה המאוחרת, קם והלך לבית-המדרש לחפש למי לחלקן, ומשמצא את אחד העניים המסתובבים בעיירות, יושב ומתחמם ליד התנור וטרם ישן, אורו עיניו של ר' חיים ונתן לו את הפרוטות שבכיסו בשמחה. לא על חבלי שינה שיפלו עליו מעתה שמח, אלא שהפרוטה לא תלין אצלו חלילה...

ר' מוטל'ה היה אומר. שתי "זין" יש ב"זוזים", (שם מטבע) זי"ן של קדושה, ו"זין" של חול. ללמדך, כי בזוזים יכול האדם לבנות משכן ובית-מקדש, לקיים נפשות ישראל בצדקה ולקיים הרבה עולמות. וכנגד זה, אפשר גם לטמא חס וחלילה את נפשו על ידי הזוזים בכל מיני טומאה.

מאבק מתמיד נטוש בין שתי ה"זינים" הללו, וכל צד רוצה למשוך את האדם אליו. אשרי האדם שה"זין" הימנית – הוא היצר טוב, גובר. ולפיכך שמים את המזוזה, ששתי "זינים" בתוכה, על פתח הבית מצד ימין, לזכור תמיד ולשוות לנגד עיניו את הימין, ולהשתמש בביתו, ברכושו, לצורכי שמים ולמעשה הצדקה.

קטן וגדול

נחלקו הדעות אם יש לכתוב את ה"זין" שבשמו של "ויזתא", העשירי בבניו של המן, גדולה או קטנה דווקא.

ר' מוטל'ה מיישב את הדעות ומיישרן, ואין כאן מחלוקת. הכיצד? המן ברצונו לשבח את בן-זקוניו כתב אות ב"זין" גדולה. כביכול, הזין – הכוח בידו, והוא בטיפשותו שמח וחשב שבאמת גדול הוא ובידו הכוח.

ברם, משנהפך עליו גורלו יחד עם אביו ואחיו, באו בני-ישראל והקטינו זינו באותה המידה שהמן הגדילו. ולא עוד, אלא ששמו נשאר למשל ולשנינה, לסמל של כל טיפש ובזוי.

ז – מזל גד

ולמה חביבה ה"זין" לפני הקב"ה? מפני שהיא שבע במספרה ורומזת על הגימל-דלת שהוא המידה החשובה ביותר בעיני הקב"ה, ומי שגומל חסדים לאחיו, הקב"ה גומל לו חסדים וזוכה למזל טוב, הנקרא גד – ושמספרו שבע.

הזין של שבת

השבת שהוא היום השביעי של הבריאה הוא היום שבו "שבת אלוקים וינפש" וקבע אותו כיום מנוחה קדושה וברכה לעולם כפי שנאמר: ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו וחתם אותה בעשרת הדיברות באות זי"ן, ב"זכור" את יום השבת לקדשו.

וה"זין", אומר רבי עקיבא, שלושה תגין לה מפני שבשבת חייב אדם להתענג בשלושה עינוגין במאכל ובמשתה ובכסות נקייה ויש לה שלוש סעודות, מה שאין בשאר החגים שיש להם רק שתי סעודות (אותיות דרבי עקיבא).

והמאכלים של השבת יין, בשר ודגים אף הם רומזים על מספר שבע:

בשר - 2+3+2=7

דג - 4+3=7

יין - 5+1+1=7

נר 2+5=7-

חשיבות המספר שבע

ר' מוטל'ה היה מונה לתלמידיו עשרות דברים חשובים שישנם בעולם ובמסורת שמספרם שבע וביניהם: שבעת ימי הבריאה, שבע האותיות הכפולות "בגד כפרת", שבע ארצות בעולם, לאחר שבע שעות ביום שישי, בערב שבת, נכנס אדם לגן עדן, שבע בארות שחפרו אברהם ויצחק, שבע הבדלות בין קודש וחול, שבע חנוכיות שברא הקב"ה, שבע רקיעים, שבעה מזלות, שבע מעלות וכיתות בצדיקים, בשבעה קולות ניתנה התורה, ויש אומרים ששבעה ספרים לתורה (ולא חמישה כמקובל) שבע מצוות שנצטוו בני נח, שבע מצוות שאדם עושה בכל יום, שבע מצוות דרבנן בתוספת לתרי"ג מצוות, שבע מידות שהתורה נדרשת בהן. שבע ברכות שבירך הקב"ה לאברהם, שבע מינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל, שבע ברכות במשתה חתנים, שבע ברכות בהפטרה שבע ברכות של שבת וחג, שבע ברכות של קריאת שמע, שבע ברכות של שבעת הקרואים העולים לתורה בשבת, שבע שמחות בחג הסוכות, שבע הזיות שביום הכיפורים, שבע שנים של שמיטה, שבע שמיטות של יובל, שבע חופות שעתיד הקב"ה לעשות לכל צדיק וצדיק, שבע מידות המשמשות לפני כיסא הכבוד, שבע שנים שבן-דוד בא ושבע תקיעות שיתקע הקב"ה קודם תחיית המתים.

והמספר שבע מתבלט כמו כן במניין הדברים השליליים בסיטרא אחרא (=השטן); כמו שיש שבע ברכות, "שבע ביום היללתיך" (תהילים קיט, קסד) כך יש שבע תועבות בלבו של האדם (משלי כו, כח) ושבע תועבות בנפשו (משלי ו, טז); ושבעה אין להם חלק לעולם הבא. וכמו שיש שבעה מדורים בגן עדן ישנם שבעה מדורים בגיהינום, וכמו שישנם שבעה דברים בחכם ישנם שבע דברים בגולם. והיה ר' מוטל'ה קושר את ה"זין" עם שבעת הדברים הסודיים שנבראו קודם שנברא העולם ועם שבעת הדברים הנעלים מן האדם ומכוסים ממנו, ושבעת הדברים שעתיד המשיח להראות לישראל והיה מראה לתלמידיו שהאות "זין" קשורה בחלק הנסתר של ל"ין" עם המספר 60, שהוא "סמך" המסמל את הסוד והנעלם.

הזין וכתריה

יש הרואים בראש האות "זין" כתר, ובתורה אף יש לה תג – להבליט הכתר, ולכתרי אותיות שבתורה קוראים בשם זינין. מספרים שבמעמד הר-סיני קשרו המלאכים לכל אחד מבני-ישראל שני כתרים: אחד כנגד "נעשה" ואחד כנגד "נשמע". ולפי דעה אחרת: אחד כנגד חמישה חומשי תורה – תורה שבכתב, ואחד כנגד שישה סדרי משנה – תורה שבע"פ. לפיכך מופיעה האות "זין", הכתר, אחרי האותיות "הא" (חמישה חומשי תורה) ו"וו" (שישה סדרי משנה).