האות ב' - המשך

אין אדם מתקנא בבנו משעה שנבחרה ה"בית" להיות ראשונה בבריאת העולם והקדימה בכך את ה"אלף", נתמלאה צער ועוגמה, ולא נתקררה דעתה, עד שראתה שהיא סמוכה עדיין ל"אלף", ובהיצמדן יחד, הרי ה"אלף" הופכת להיות אב וטבעו של עולם הוא כי האב נהנה בכבודו של הבן אפילו כשכבוד זה בא על חשבונו. "לעולם אין אדם מתקנא בבנו ותלמידו". מלמדי תינוקות שדרשו והטעימו טעמי האותיות היו אומרים: "אלף" – זה אבא, הראשון בבית, "בית" – זה אמא, שהיא עיקרו של בית (ומכאן הלשון: עקרת-הבית!) "גימל" – זה הוולד שנגמל על-ידי הוריו, והוא השלישי בבית, ומכאן שלוש דפנות ה"בית", וכל בית החסר אחד משלושה אלה, שוב אינו בית שלם!...