אגם החולה - אגדת המעמד

כשפלוני סיים את הרצאתו, הזקן שבחבורה התרומם, עצם עיניו וקפץ ידיו, נענע ראשו כמה רגעים כמי שדבק ברעיון מסוים, ופתח בלחש כמגלה מפה לאוזן: "מדברים כאן על ים החולה שנעלם, אך עדיין ים זה שריר וקיים. לאט לכם רבותי, אכן עדיין לא נראו פני היבשה, אך לא בכך אני עוסק. מה שאני רוצה להגיד לכם, זהו סוד גדול על יחוסו הנכבד של המקום הזה. מקום זה, כפי שהוא, יתכן ולא נברא במעשה בראשית. למרות זאת, נקבע לו יעודו עוד לפני בריאת העולם והתפרסם בימי אברהם במעמד הברית בין הבתרים. המקום הזה , בקצה הצפוני של ארץ ישראל, הוא מקום המעמד". אמר הזקן בקול נרגש, ונעמד במקומו מתוך יראת כבוד. המסובים הסתכלו עליו בתמהון, והוא המשיך. שני מעמדים נשגבים היו בהווה, ואחד מהם, מעמד הברית, היה כאן. דבר זה נשכח בהיסח הדעת, ועל כך דואב הלב.

הזקן ראה שהמסובים מפקפקים בדבריו, הוציא מכיסו ספר סדר הדורות והראה להם את הכתוב שם. ערביי המקום, השומרים על שמועות, קוראים למקום זה בשם "מקאם איברהים אל חליל" - מקומו של אברהם, או בשם "משעד אל סיור" - המקום הקדוש של הצפור. וכך הוא בשמו בין יודעי דבר - מקום המעמד של ברית בין הבתרים.

מקום זה נקבע לדורות כמקום זכרון למעמד העגלה המשולשת, העז המשולשת, האיל המשולש, התור והגוזל. בצעירותי , אמר הזקן, עדיין היינו נוסעים לכאן כדי לתקן תיקונים וליחד יחודים. במקום זה. כל מה שהתרחש במעמד, התגלה כאן לעיניהם של אלה שזכו לכך והיו ראויים לך, כשבא זמנם.