מדוע סוכות נאות להקהל מיתר המועדים? - ב
הרב קוק: העונג והשמחה מתלווים לרוחניות
הראי"ה קוק מדגיש את חשיבות מרכיב השמחה בכל עסק רוחני והרי סכות הוא הרגל היחיד שנאמר בו "ושמחת בחגך":
"כי העונג והשמחה הם דברים מוכרחים להיות מלווים אל כל עסק רוחני, רק כשיתענג האדם וישמח במעשה הטוב והיושר אז יהיה חריף לעשותם בתכלית שלמותם ולהוסיף על יהם מדי יום ביומו: רק אז יהיה חל רוח השכינה וזיו כבודה על האדם, כי עז וחדווה במקומו, ויעזור לו להיות נעטר בחוט של חן וחסד".
ואכן מרכיב השמחה בא לידי ביטוי בכינוס שערך עזרא לשבי ציון:
"ויאמר להם אכלו בשמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות… ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעזכם" (נחמיה ח' י').
וכן:
"ותהי שמחה גדולה מאד" (שם יז).
גם פרשת התוכחה, שהיא מן הפרקים שקוראים בהקהל מדגישה את מרכיב השמחה בקיום המצוות:
"תחת אשר לא עבדת את ה' אלוהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל"… (דברים כ"ח מז).
כך נקשר מעמד הקהל אל חג הסוכות המוגדר "זמן שמחתנו", גם באמצעותה של השמחה. ואכן נוכחות הקהל הרב, בעיצומו של חג הסוכות שהוא מועד נכבד לעליה לרגל, השמחה הרבה, והחגיגיות, כל אלה שיוו אווירה מיוחדת של חג ושמחה למעמד הנשגב.