כל ישראל - מעמד התינוקות ד

יוסף בן מתתיהו: הלימוד היפה ביותר

מאלפת היא עדותו של בן תקופת הבית שני, יוסף בן מתתיהו, בענין השפעת המעמד על נפשות משתתפיו, לרבות בני נעורים. מותר להניח כי הדברים מבוססים על נסיון של ממש.

"ואל יימנעו לא אשה ולא ילדים ואפילו לא עבדים מלשמוע שכן נאה הוא שיהיו כתובים [הדברים] על הלבבות ויישמרו בזכרון ולא יוכלו להמחות לעולם, כי באופן זה לא יחטאו האנשים כלל ... ויהיו החוקים גם ראשית תלמודם של הילדים, כי היא הלימוד היפה ביותר וגורם לאשרם" ("קדמוניות היהודים" ד, י)

כלי יקר: עשה למען גמולי חלב שלא פשעו

בעל הכלי יקר מפרש את "ליתן שכר למביאיהם" בצורה שונה לחלוטין. לדעתו משמעות השכר היא שבכותם יקבל ה' את תשבות הוריהם.

"ונראה שכל עיקר צורך זה היה בעבור התשובה, לפי שאמרו חז"ל שיום ראשון של חג נקרא "ראשון לחשבון עוונות", על כן הם צריכים לעשות תיכף הכנה אל התשובה והכנה זו היא הקהל, זה שהמלך מקהיל את העם וקורא לפניהם מן "אלה הדברים" כי רובו הסבר דברי תוכחות עלי עוון ודברי כיבושים... על כן צריכין לעשות הכנה אל התשובה... כי בזמן שישראל עושין תשובה אז מבקשים תחנונים מלפניו יתברך על מחילת העוון ויאמרו: ""אם לא למעננו יעשה – אזי יעשה בשביל גמולי חלב שלא פשעו". כדאיתא בנוסח של "אבינו מלכנו": "חמול עלינו ועל עוללינו וטפנו" וכן אומרים: "עשה למען גמולי חלב שלא פשעו". וזהו השכר הניתן למביאיהם מן הטף: שיאמרו לפניו יתברך: למען טף אלו המובאים בית ה' כדרך שנאמר ביואל (ב', טז): "אספו עם קבצו קהל, אספו עוללים ויונקי שדיים".

("כלי יקר" דברים ל"א יב).

מנחת חינוך: גם מי שיצא מכלל נפל

את ההגדרה החד משמעתית ביותר לגבי מי שחלה עליהם בגדר הטף השתתפות בהקהל, נותן בעל המנחת חינוך (מצוה תרי"ב):

"ולא נתבאר שיעור השנים של הטף. נראה דתיכף שיצאו מכלל נפל, או בנולד שכלו לו רוב חדשיו חייב במצוה זו".

על פסק זה של בעל המנחת חינוך מתפלא האדר"ת:

"ואני עני נפלאתי מאד: איך יתכן להביא [=להכניס] רבבות ילדים מכל המון ישראל, מכל מקומות פזוריהם בעזרה? והם זועקים ובוכים והומים, הן ואומנותיהם? ומי ישמור אותם מנקיותם? וביחוד במקום המקודש ובמעמד הקדוש והנפלא כזה, בפני מלך וכל הגוי כולו, איך אפשר להשקיט סערת אלפים ורבבות עוללים ויונקים בכל משך קריאת הפרשיות עם הברכות?"

הרב חרל"פ: החיוב הוא בשביל השכר

הרב יעקב משה חרל"פ סבור כי בהבאת הטף להקהל אין מדובר בחובה דתית או בציווי לשמו. את דברי רבי אלעזר בן עזריה מסביר הרב חרל"פ בכך שהתורה רצתה לזכות את הישראלי במצווה גדולה יותר בהביאו את הטף שאינו מסוגל לבוא בכוחות עצמו אל המעמד:

"וגילה בזה רבי אלעזר בן עזריה בדרשתו שאין השכר בשביל החיוב – אלא שהחיוב בשביל השכר, והנה הם דברי רבי חנניא בן עקשיא: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות". (קובץ "הקהל" עמ' סט).