כל ישראל - מעמד התינוקות ג

רבינו עובדיה ספורנו: ילמדו מן המבינים

ספורנו אף הוא מונה קבוצות של נקהלים שונים ומציין מטרות שונות לבואן: א) חכמים ב) פשוטי עם – שאינם בקיאים בתורה ג) תינוקות.

"למען ישמעו" "יבינו חכמי העם. "ולמען ילמדו" "ולמען ילמדו מהם [חכמי העם] – הבלתי מבינים". "ובניהם אשר לא ידעו": "שלא היו יודעים לשאול בהיותם טף – "ישמעו": שמיעת האזן או ששמעו שנאמרו דברים בה. "ולמדו" – ישאלו בגדלם וילמדו מן המבינים".

(ספורנו, וילך)

מהגדרתו את הטף, כמי שכרגע אינם מבינים ואינם מסוגלים לשאול ורק בגדלם ילמדו להבין, ניתן להסיק שלדעתו חלה המצווה גם על יונקי השדיים.

בעל העקידה: רושם חזק ליראה את ה'

בעל העקידה בוחן מתוך גישה פדגוגית את מהות השכר שזוכים בו מביאיהם של הטף:

"כי בבואם לשמוע בזמן ההוא הנכבד מפי מלך ישראל ובזמן המוכן מכל הצדדים כנזכר, וממה שיראו מקבלת הכל בסבר פנים יפות – יתרשם בהם רושם חזק ליראה את ה' כבוא זמן חיובם אשר בזה יקבלו האבות – המחוייבים להביאם אל זאת היראה – תועלת גדול בקלות הטורח"

("עקידה" שער ק"ב).

הטף יושפע ויתרשם, מן המעמד העצום ביום החג, מנוכחות המלך, מההתעוררות הרוחנית הכללית המהווה דוגמא אישית לטף, ומן האוירה החגיגית השוררת ("בסבר פנים יפות").

ההשפעה החינוכית על הבן הרך והקלות בה תושג בעקבות ההשתתפות בהקהל הם, אם כן, שכרו של האב על נוכחותו במעמד.

מלבי''ם: המעמד יהיה ניצב לעיניהם כל ימי חייהם

וכך מסביר המלב"ים את טעם השתתפות הטף במעמד, אף שהדברים המושמעים שם נשגבים מיכולת התפישה וההבנה של התינוקות:

"ובניהם אשר לא ידעו... כח הציור חזק בהם ואף שלא ישיגו התועלת הנאמר מהגדולים... אבל ישיגו תועלת כללי יותר מהגדולים, לפי שהמעמד הזה יהיה ניצב לעיניהם כל ימי חייהם"

(מלבי"ם דברים ל"א י"ג)

כמו בעל העקידה כך גם המלבי"ם משוכנע שהמעמד ישפיע לטובה על אישיותם ונפשם של הילדים ויהווה להם חוויה מרשימה ומאלפת לכל ימי חייהם.