כל ישראל - מעמד התינוקות ב

אברבנאל: מה בין שמיעה לבין לימוד?

האברבנאל תמה על טעמו של רבי אלעזר בן עזריה, להבאת הטף, "כדי ליתן שכר למביאיהם" ומציג כנגדו את דברי ההסבר של התורה "ובניהם אשר לא ידעו ולא ישמעו ולמדו ליראה".

בתשובתו מבחין האברבנאל, אף הוא, בין שתי קבוצות גיל של הטף. למבוגרים יותר התייחסה התורה בנימוקה, ואילו רבי אלעזר בן עזריה מסביר את טעם השתתפות הקטנים יותר:

"ואולי החכמים הם ז"ל הבינו שאמרו [=שאמירתו] "ובניהם אשר לא ידעו" – אינו הטף שזכר למעלה – אלא הבנים והדורות הבאים אחריהם שישמעו מפי אביהם ויבואו ליראה כל הימים כי תמיד נאמר בכתוב: "ובניהם אשר יבאו אחריהם" על הדורות הנמשכים. ונשאר כן ביאת הטף – שהם הקטנים שהיתה בהם שמיעה, ולא לימוד ליראה – מבלי טעם. ועל זה אמרו שבאו לתת שכר למביאיהם" (אברבנאל, וילך).

אלשיך: 3 קבוצות: היודעים, חסרי ידיעה, חסרי הבנה

האלשיך מדקדק בלשון כתוב בהקהל ומבחין ברמות שונות של הישגים: ולמדו, ישמעו, ויראו, ולמדו ליראה. מסקנתו היא שבהקהל עומדות שלוש קבוצות: 1. יודעי התורה, 2. חסרי הידיעה ובהם גם הנשים והילדים, 3. חסרי ההבנה, כלומר התינוקות.

יודעי התורה באים כדי לחזור וללמוד. חסרי הידיעה ישמעו דברים חדשים שלא ידעום קודם ואילו אצל חסרי ההבנה יגבר החשק ללמוד.

"כן גם בשמע תורה היודעים ונכנסים הדברים באזניהם כי מבינים הם – "תקרא באזניהם" ולא יקוצו גם שלמדו ושמעו פעמים רבות. וגם הבלתי נכנס באזניהם, שהם העם המוני חסרי ידיעה, והנשים והטף, גם שמעצמם לא ידעו ספר – יבנו על פה. וזהו "למען ישמעו ולמען ילמדו" וגם "ויראו את ה' אלוקיכם".

והכת ג' – שהם "בניהם אשר לא ידעו" הבנת הדברים – גם בשומעם "ישמעו ולמדו" – שיחשקו ללמוד". (אלשיך תורת משה וילך).

"ואשר לא יבינו" שהוא הטף – למה יבואו?" ותשובתו: הם יפיקו תועלת עקיפה מנוכחותם בשעת הלמידה. האוירה הלימודית והחינוכית תשפיע עליהם. נפשם תתפעל מן החוויה ובעתיד בהגיעם לבגרות יתגלו אצלם עקבות אותה השפעה ויצליחו בתלמודם.

אור החיים: כי כשהקטנים מתחנכים מתחילתם ליראה יתייסד בהם יראת ד' כל ימיהם

רבי חיים בן עטר, בעל אור החיים, אומר כי למצוות הקהל יש שלש מטרות,

1. "למען ילמדו" שהיא תלמוד תורה

2. "למען ישמעו" שהיא ידיעת המצוות

3. "ולמדו ליראה" שהיא חינוך ליראת ד'

"למען ילמדו" חל רק על הגברים משום שרק הם חייבים בתלמוד תורה. "למען ישמעו" חל גם על הנשים, החייבות כמו הגברים, בידיעת המצוות ובשמירתן. "למען ילמדו ליראה" – מכוון על אלה שלא הגיעו עדיין לדרגת "למען ישמעו" – כלומר על הילדים הקטנים.

"ובניהם אשר לא ידעו" – חלוקה זו כנגד הטף שהזכיר בפסוק "הקהל". אמר הטעם: הגם שלא הגיעו עדיין ללמוד אף על פי כן "ישמעו ולמדו ליראה את ה' אלהיכם..." "ולמדו ליראה" – פירושו: שבזה ילמדו יראת שמים.

"כל הימים" [משמעותו:] כי כשהקטנים מתחנכים מתחילתם ליראה – יתייסד בהם יראת ה' כל ימיהם".

"ורבותינו ז"ל אמרו "והטף למה? ליתן שכר למביאיהם" ואולי שנותנים טעם לקטני הקטנים – שאינם מבינים דבר, שגם הם נכללים בכלל הטף שאמר הכתוב".

"ומה שנתן הכתוב טעם "ישמעו ולמדו" הוא לבניהן אשר יתחילו הבן".

(אור החיים, וילך)