טיפוח זכר הקהל בימינו – חלק ב

מן הראוי כי כל פעם בהתקרב שנת השמיטה תקיים הכנסת דיון מיוחד. הנושא יעלה על סדר היום על ידי שר הדתות. חשוב שיוקצה תקציב ממלכתי כדי לקיים בשנת השמיטה מסגרות לימוד מיוחדות וכדי לקיים את מעמד "זכר הקהל". אם כך תעשה הכנסת אות יהיה כי הדבר נעשה בשם המדינה והעם ולמען העם. יהיה בכך מעין סמל מעשי לקבלת עול מלכות שמים ולהתקשרות העם עם תורתו באמצעות המדינה ומוסדותיה העליונים.

לקראת המעמדים הבאים

א) הכרזה מוקדמת

בראש חודש סיוון בשנת השמיטה יכריזו הרבנים הראשיים ובית הדין הגדול של הרבנות הראשית בטקס חגיגי ברחבת הכותל המערבי, הכרזה חגיגית, לקראת מעמד זכר הקהל. ההכרזה תציין את הקשר שבין מעמד מתן תורה בהר סיני לבין מעמד הקהל.

הכרזת הרבנות תפורסם בכלי התקשורת ובבתי הכנסת בארץ ובתפוצות. היא תכשיר את הלבבות ותעורר את הבריות בארץ ובעולם לקראת המעמד בירושלים.

(ראה להלן בנספחים, את הכרזת הרבנות הראשית לישראל לקראת זכר הקהל תשי"ג)

ב) קבלת פנים לבאים

כמו בימי קדם בטקסי הביכורים, יערכו בכניסה לירושלים טקסי קבלת פנים לבאים, בהשתתפות הרבנים הראשיים, ראש העיר וחברי המועצה, לכל העולים ירושלימה. כפי המתואר במשנה: "יוצאים לקראתם. לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים. וכל בעלי אומנויות שבירושלים עומדים לפניהם ושואלין בשלומם". (ביכורים, ג', ג').

לכבוד קבלת הפנים יחברו הרבנים הראשיים מגילת יום מיוחדת והיא תושמע באוזני הבאים (ראה להלן בנספחים).

ג) נשיא המדינה יקרא בתורה

למעמד הקהל יוזמנו גם ראשי השלטון ובראשם נשיא המדינה. משום שהוא המייצג בדורנו את מהות השלטון יוצע לנשיא המדינה לקרוא בתורה במעמד. אם לא יוכל הנשיא לקרוא, יעשה זאת הרב הראשי.

ד) תפילה לשלום העולם

במהלך המעמד תינשא התפילה לשלום העולם. יהיה בכך זכר לשבעים הקורבנות שהוקרבו בחג הסכות כנגד שבעים אומות העולם. בעת אמירת התפילה ידליקו 70 נציגי הגלויות השונות שבעים נרות. (ראה סוף פרק ט', "רזי הקהל").

ה) כתיבת ספר תורה של כלל ישראל

מן הראוי שלקראת כל מעמד ייכתב במיוחד ספר תורה של כלל ישראל. כך היה גם במעמדי זכר הקהל שלאחר קום המדינה. רבבות השתתפו במצווה, בחרו באות מ"שלהם" וייפו את כוח סופרי הסת"ם לכותבה בשמם. חומש "ויקרא" הוקדש לכתיבת אותיות שמותיהם של ילדים בהתאם למדרש "יבואו טהורים ויתעסקו בטהרה". בספר הזה קראו בעת המעמד שהתקיים בשנת תשי"ט. בכל מעמד ישלימו את כתיבת ספר התורה ויתחילו בכתיבת ספר התורה של המעמד הבא.

ו) פרסים ליצירה רוחנית

מוצע גם להעניק במסגרת המעמד פרסים ליוצרים רוחניים, תורניים וחינוכיים.

ז) מחזורי לימוד תורה שבע"פ

בעבר נהגו בארץ ישראל לקרוא את התורה שבכתב בשבתות במחזורים של שלוש שנים. וכבר כתב אברבנאל שמדי שנה נערך הקהל שנתי שבו קרא הגדול שבעם חלק מן התורה ואילו בהקהל שלאחר שנת השמיטה סיים המלך את הקריאה בספר "דברים".

לאחר שהתקבל מנהג בבל לסיים את קריאת התורה שבכתב במשך שבתותיה של שנה אחת, בטל טעמו של מנהג הקריאה בדברים בכל שנה ובשביעית.

עם חידוש מסורת "זכר הקהל" נוכל להחזיר עטרה ליושנה, אף כי באופן שונה מאשר בימי קדם. הכוונה היא לחדש מחזורי לימוד שבע שנתיים במשנה ובגמרא. לשם כך יש לקבוע דפי לימוד ומשניות יומיות, שמחזורי העיון בהם ימשכו שבע שנים. בשנת השביעית יהיה הלימוד מרוכז יותר ומאומץ יותר. במעמד "זכר הקהל" יחגגו את סיום הלימוד ומיד יפתח מחזור לימודים מחדש בתורה שבעל פה.

ח) השתתפות תלמידים של כל בתי הספר

משמו של הרב הרצוג ז"ל נמסר על מנהג שנתקל בימי הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל, רבה של ירושלים, לאסוף את התלמידים של בתי "תלמוד התורה" בירושלים ביום הראשון של חול המועד סכות ולשולחם אל הכותל המערבי כדי לקרוא לפניהם את פרשיות התורה שהיה המלך קורא במעמד "הקהל".

ראוי הדבר שכך יעשה מעתה עם תלמידי בתי הספר שבארץ ישראל. משרד החינוך והתרבות ומחלקות החינוך ברשויות המקומיות יכנסו בכותל המערבי את כל תלמידיהם לשם שמיעת פרקי התורה.

ט) כינוסים וועידות של יהודי התפוצות

כדי לעודד בואם ארצה של המוני בית ישראל מן התפוצות, למעמד הקהל, ראוי לקבוע דווקא לאותה תקופת שנה כינוסים וועידות של תנועות, אירגונים או מוסדות (כגון: הקונגרס הציוני, הקונגרס היהודי העולמי, הסוכנות היהודית, תנועת פוליטיות, תנועות הנוער, משלחות של בתי ספר בתפוצות) אם הם לא יוכלו להגיע דווקא למעמד הקהל עצמו ניתן לפחות לקיים את המפגשים בארץ במהלך השנה שלאחר המעמד. כך ניתן יהיה לממש את חיזוק אחדותו של עם ישראל במסגרת הקהל. כדאי ליזום קונגרס תורני עולמי בהנהגת הרבנות הראשית לישראל, שיהיה בירושלים סמוך למועד הקהל.

י) מעמדי הזדהות בחו"ל

לאלה שלא יבואו ארצה למעמד הקהל (והם הרי רוב בני הקהילות) יש לערוך עצרות הזדהות של "זכר הקהל" במקומות שונים בתפוצות. כל יהודי, שרואה עצמו מחוייב לעמו ולמורשתו וללא קשר להשתייכותו העדתית, הפוליטית והארגונית, חייב לראות עממו מחוייב להשתתף באחת מן העצרות. אף שגרירי מדינת ישראל וכן נציגי ממשלתה צריכים להשתתף בעצרות ולהיות ממארגניהם. המעמדים יביאו להגברת אחדותה של הקהילה היהודית, ויחזקו את אחדותו של עם ישראל כולו, סביב תורתו וארצו. עצרות ההזדהות יהיו במתכונת שונה מזו שתהיה בירושלים כדי להדגיש שמקומה של המצווה הוא בארץ ישראל. ניתן להעביר בשידור טלוויזיה ישיר או בהקלטות את המעמד בירושלים לעצרות בחו"ל.

יא) תוכנית לימודים מיוחדת למחזור שנת השמיטה או לשנת הקהל

מן הראוי לקבוע במסגרות החינוך היהודי בארץ ובתפוצות תוכנית לימודים מיוחדת למחזור שנת השמיטה, או לשנת הקהל. נושאי הלימוד יהיו כדלקמן:

1. ערך העלייה – האסמכתא לחשיבות העלייה משמיטה היא כי כל מצוות השמיטה לרבות הקהל, חלות מהתורה רק כאשר רוב העם נמצא בארץ ישראל ובזמנים אחרים הוא רק מדרבנן.

2. ערך ירושלים – הקהל כהלכתו אפשרי רק בירושלים ובבית המקדש.

3. מעמדו של המלך וערכה של מלכות בית דוד – הקורא בתורה הוא המלך והשושלת היא מבית דוד. התורה קובעת את זכויותיו וחובותיו של המלך.

4. הסדר החברתי לפי תורת ישראל – תורת השמיטה כסדר חברתי וכלכלי.

5. ערך השוויון והאחווה

6. גאולת העולם. תיקון העולם במלכות שדי – היעד הסופי הוא לא רק גאולה לאומית וקיבוץ נידחי ישראל אלא גם הכרת העולם כולו במלכות ד' ובבחירתו בירושלים.

7. ערך התורה – חשיבות לימוד התורה שכולם שווים בפניה ואין איש פטור לא רק ממצוותיה אלא גם מהלימוד היום יומי בה.