זמנה של מצוות הקהל - ד'
שיטות נוספות
בעל "תפארת ישראל" כתב בפירושו למשנה:
"ליל שקודם יום ב' בסוכות" (סוטה פרק ז' משנה ח')
האדר"ת ב"זכר למקדש" אומר שזמנו של "הקהל" הוא ביום ולא בלילה. הגרא"י הרצוג הוכיח בדברי התוספות בסוטה מ"א ע"א שלדעתם זמן המצווה לכתחילה הוא בליל שני של סוכות.
יום הקהל שחל בשבת
אם מועד "הקהל" חל בשבת דוחים אותו ביום:
"... והקהל [שחל להיות בשבת] מאחרין [ליום ראשון] ולא מקדימין [מכיון שעדיין לא הגיע זמן חיובו, אם יקדימוהו לא יצאו ידי חובתן" (מגילה ה', ע"א).
הירושלמי מנמק דין זה:
"ר' בא בריה דר' חייא בא אמר: "מפני התקיעה [תקיעת החצוצרות שתקעו הכהנים והריעו לקראת מעמד "הקהל" והרי אין תוקעין בשבת]". ר' יצחק בי ר' חייה אמר: "מפני הבימה [שהיה המלך יושב עליה ואי אפשר להקימה בשבת]"
ויעשו אותה מאתמול [מערב יום טוב]? – שלא לדחוק את העזרה [שביום טוב היו הכל מביאין את קרבנותיהן והיו צריכים רווח גדול והבימה הייתה גודלה ורחבה" (קרבן העדה)]
(לפי זה הירושלמי סובר שהמעמד נערך בעזרת ישראל, ושם אכן עלולה הבימה להפריע להקרבת הקרבנות).
אמר ר' מתנייה: על שם: "לא תיטע לך אשרה כל עץ" (דברים ט"ז) [אסור לעשות אכסדראות של עץ במקדש שנאמר: "על עץ" ואילו הועמדה הבימה במשך יומיים מערב יום טוב עד ל"הקהל" – היה הדבר נראה כנוטע עץ]" (ירושלמי מגילה פרק א' הלכה ד').
לרש"י נימוק אחר:
"בשבת אסור להביא את הטף"
הרמב"ם תולה האיחור באיסור שחל בשבת לתקוע בחצוצרות.
ה"מנחות קנאות" (סוטה מ"א) אומר כי הקהל מתקיים בעזרת הנשים ולכן מעיקר הדין מותר להקים שם את הבימה לפני שבת, שכן היא לא תפריע שם לעבודת הקורבנות. לכן האיחור תלוי לדעתו בחצוצרות ולא בבימה.