זמנה של מצוות הקהל - א
התורה קובעת את זמנה של מצוות הקהל במילים:
"מקץ שבע שנים, במועד שנת השמטה בחג הסוכות, בבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלוהיך" (דברים ל"א, י' י"א).
אמנם "ספר החינוך", בדיונו על מצוות הקהל, כותב:
"ראוי שיקהלו הכל ביחד בזמן מן הזמנים לשמוע דברי ה [של תורה]".
מכאן שאולי עניינה העיקרי של המצווה הוא בעצם התכנסות הציבור ובהאזנה המשותפת לדברי התורה, בלי זיקה מחייבת למועד כל שהוא. ואכן כינוסי התעוררות נערכו בימי קדם (ראה פרק ב') בהתאם לצורך בהם ולאו דווקא במועד המסויים הזה שקבעה התורה.
ואולם מצוות הקהל גופא אכן תלויה בזמן שהתורה קבעה. אבל עדיין יש לברר מהו זמנו המדויק של המעמד. כלומר באיזה יום בחג הסוכות? ובאיזה שנה לסדר השמיטות? האם בשנה השמינית כפי שאפשר לפרש "מקץ שבע שנים", או אולי במהלך השנה השביעית כפי שכתוב באותו פסוק "במועד שנת השמיטה"?
השנה: מוצאי שביעית = השנה השמינית
את הספקות מתירה המשנה. היא פוסקת:
"פרשת המלך כיצד? מוצאי יום טוב ראשון של חג, שמיני. במוצאי שביעית עושין לו בימה של עץ בעזרה והוא יושב עליה".
(סוטה פרק ז משנה ח')
ומפרש רש"י:
בשמיני"... אימא בשמינית, במוצאי שביעית, בסוכות שבתחילת שנה שמינית" ( רש"י לגמרא סוטה מ"א ע"א)
וכך מפרש רש"י גם בספר דברים:
"מקץ שבע שנים": בשנה ראשונה של שמטה שהיא שנה השמינית ולמה קורא אותה שנת השמטה שעדיין שביעית נוהגת בה בקציר של שביעית היוצאת למוצאי שביעית (רש"י דברים ל"א י').
להלכה פוסק הרמב"ם:
"מצוות עשה להקהיל כל ישראל בכל מוצאי שמיטה ולקראות באוזניהם מן התורה אימתי היו קורין? במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות שהוא תחילת חולו של מועד של שנה שמינית"
(רמב"ם, הלכות חגיגה ג', א')
דעה אחרת – אבן עזרא: בתחילת השנה השביעית
דעה שונה לחלוטין בענין "מקץ", היא של רבי אברהם אבן עזרא:
"מקץ שבע שנים: תחילת השנה" (דברים ל"א, י')
וכך כתב גם בדיונו על "זכור את יום השבת לקדשו"
"ראינו כי שנת השמטה... היא שביעית בשנים וצווה השם שיקראו התורה בתחילת השנה"
(שמות כ' ח')
וכך גם לגבי שמיטת כספים החלה לדעתו מייד בתחילת השנה ולא כדעה שנפסקה להלכה עם סיומה של השנה:
"מקץ שבע שנים תעשה שמיטה": בתחילת השנה כאשר פירשתי (דברים ט"ו א').
בעקבותיו הולך האברבנאל:
"והקריאה הייתה בתחילת שנת השמיטה, כמו שאמר: "מקץ שבע שנים" כמו שפירשו רבותינו ז"ל בסוטה פרק ז' שהיה בתחילת שנת השמיטה בחג הסוכות הסמוך לתחילתה, יהיה הזמן ההוא יותר שווה משאר המועדים" ( אברבנאל, דברים ל"א)