היעדים של מעמד הקהל והשפעתו על העם ותודעתו- חלק ג

איחוד העם

להקהל הייתה גם משמעות מדינית חברתית.

בעל הכלי יקר (דברים לא יא) רואה במעמד הזה את שיא איחודו ואחדותו של העם. לאחר שנטישתם את השדות בעקבות שנת השמיטה נטעה בלב הכל את תחושת שוויון כל היחידים בחברה, באה הישיבה בסוכה ועזיבת בית הקבע וחיזקה את תחושת השוויון.

העם כולו מתאחד. כל בני העם שווים גם בהאזנה לדברי התורה המחייבים את כולם. כך מתלכד העם על שבטיו השונים, בתי האב השונים ומעמדותיו החברתיים – לכלל עם אחד.

על הפסוק: "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" (תהילים קכ"ב) אמר רבי יהושע בן לוי "עיר שעושה כל ישראל חברים", אלא מעתה כל ימות השנה? אמר רבי זעירא: "ובלבד בשעה "ששם עלו שבטים"(ירושלמי חגיגה פרק ג' הלכה ו')