היעדים של מעמד הקהל והשפעתו על העם ותודעתו- חלק א

חכמינו ביקשו לרדת לעומק דעתה של תורה באשר לחשיבותו של מעמד הקהל. הם ביררו אחד לאחד את היעדים של המעמד הממלכתי-תורני הגדול הזה, פיענחו את הפעולות שהוא פועל על כל אחד מבני ישראל בנפרד ועל העם ותודעתו באופן כולל. סיכום דבריהם מעלה רשימה של 7 יעדים והישגים (כמה מהם ניתן להציג גם כאמצעים, למשל שמחת מצווה היא חוויה חינוכית ובתור שכזאת אפשר לראות בה גם יעד וגם אמצעי (ראה גם בפרק ד' "במועד שנת השמיטה").

המטרות המפורשות בתורה

1. ) למען ישמעו

2. ) למען ילמדו

3. ) ויראו את ד'

4. ) ושמרו לעשות את כל דברי התורה

תכלית מעמד הקהל ככתוב בתורה היא לימוד התורה וקיום מצוותיה.

א ) "למען ישמעו": השמיעה היא עצם ההאזנה למצוות החלות על הישראלי, אפילו מבלי לרדת לעומק משמעותן של אותן מצוות: "למען ישמעו" פירושו שישמעו מצוות התורה שחייבים "לעשות" ("אור החיים" דברים ל"א י"ב)

ב ) "למען ילמדו": הלמידה היא האזנה פעילה, כאשר המאזין אינו שומע סתם אלא עוסק תוך כדי כך בחיפוש שורשי המצווה טעמיה, לקחיה הפנימיים, ופרטי ההלכות הקשורים בה:

"ולמען ילמדו" – שהוא תלמוד תורה ("אור החיים" שם).

ג ) הכל מוביל ל: "ויראו את ה' אלוהיכם" – להגברת יראת השמים של השומע והלומד.

ד ) התוצאה הסופית: "ושמרו לעשות" כלומר הלימוד הציבורי יוליך להעלאת רמת שמירת מצוות ה' בבחינת "גדול המדרש שמביא לידי מעשה".

תועלת רבה יפיקו מן המעמד בני הדור הצעיר: "בניהם אשר לא ידעו". השתתפותם בטקס רב המשתתפים ורב הרושם תחדש בלבם את יראת השמיים ותקרבם אל קיום מצוות ה'.

"יקל משא האבות וטרחם המוטל עליהם להביאם בעול מלכות שמים – [בעקבות] מה שקדם להם מההרגל בקטנותם" (אברבנאל).

זיכרון למעמד הר סיני

באופיו , בצורתו, ובמטרותיו דומה מעמד הקהל למעמד קבלת התורה בהר סיני. על קבלת התורה אומר משה:

"רק השמר לך – פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך… באמור ה' אלי הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי אשר ילמדו ליראה אותי… ואת בניהם ילמדון" (דברים ד, ט-י).

ובאותו סגנון הוא מדבר גם על הקהל:

"הקהל את העם… למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלוהיכם לעשות את כל דברי התורה הזאת ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את ה' אלוהיכם" (דברים לא יב-יג).

בשני המקומות מופיע הפועל הקהל. בשני המקומות הענין המדובר הוא התורה הקדושה.

גם ה"פרטים הטכניים" של שני המעמדות דומים:

א ) ההתקהלות של אנשים נשים וטף.

ב ) הבמה שממנה קורא המלך לעומת הר סיני.

ג ) המלך הוא משיח ה' קורא ומעורר התרגשות בעם בדומה למשה.

כל אלה ממחישים לעם, במעמד הקהל, את המעמד הנשגב של מתן תורה בהר סיני, ומשווים לו אופי של מתן תורה ושל כריתת ברית. וכך אומר הרמב"ם:

"שלא קבעה הכתוב אלא לחזק דת האמת ויראה עצמו כאילו עתה נצטווה בה ומפי הגבורה שומעה…" (הלכות חגיגה, פרק ג', ו').

חוויה חינוכית שטעמה לא פג מעולם

החוויה המחודשת של מעמד הר סיני מעוררת רגשות עזים של אימה וגילה, של יראת שמים ואהבת התורה. כל אלה מעוררים חוויה חינוכית שטעמה לא יפוג לעולם אצל אלה שזכו לחוותה:

"עוד בפומבי הגדול יקרא הגדול שבעם… את ספר התורה נגד כל ישראל כדי שישמעו ויתפעלו ליבותיהם מהדברים, ומכבוד המדבר והקורא".

(אברבנאל שם)

כלומר התלכדות העם סביב התורה וסביב המלך הקורא בה, יחדירו דברי התורה בלבם.

גם התהליך הדרמטי של העברת ספר התורה על הבימה מיד ליד מן הכוהנים אל המלך מביא לידי התרגשות. הרושם הרב שמותיר המעמד בלב העם מכשיר את כל הלבבות לקבלת התורה.

וכך מסכם בעל החינוך את החוויה העמוקה הזאת:

"משרשי המצוה… ראוי שיקהלו הכל ביחד בזמן אחד מן הזמנים לשמוע דבריה ולהיות הקול יוצא בתוך כל העם אנשים ונשים וטף לאמור: "מה הקיבוץ הזה שנתקבצנו יחד כולנו"? ותהיה התשובה: "לשמוע דברי התורה שהוא כל עיקרנו והודנו ותפארתנו" ויבואו מתוך כך לספר בגודל שבחה והוד ערכה ויכניסו הכל בלבם חשקה, ועם החשק בה ילמדו לדעת את השי"ת ויזכו לטובה וישמח השי"ת במעשיו וכעין שכתוב בפירוש בזאת המצווה "ולמען ילמדו ויראו את ה'"

("ספר החינוך" מצווה תרי"ב).