קברו של רבי מאיר בטבריה

על הדרך ליד שפת ימה של טבריה מתנוסס קברו של רבי מאיר בעל הנס. לא ידוע בברור לאיזה רבי מאיר מתכוונים. ישנן דעות שונות, אולם בדרך כלל מקובל לזהות את רבי מאיר בעל הנס עם רבי מאיר התנא, תלמידו של רבי עקיבא, שלמד תורה מכל אדם ואפילו מ"אחר", הוא אלישע בן אבויה, שיצא לתרבות רעה, ועל כן אמרו חכמים: "רבי מאיר רימון מצא, תוכו אכל וקליפתו זרק".

רבי מאיר, שנהוראי היה שמו, נקרא בפי החכמים ר' מאיר על שום שהאיר עיני החכמים בתורה. מוצאו ממשפחת גרים צאצאי נירון קיסר, ועליו אמרו חכמים, שגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שלא היה בדורו כמותו.

לעת זקנתו נאלץ היה רבי מאיר לעזוב את הארץ בגלל הצרות. הוא ברח למקום שנקרא "אסיא", ושם מת. לפני מותו ביקש שיקברו את עצמותיו ליד שפת הים. הניחו את ארונו בספינה קטנה, באו הרוחות וטילטלו את הספינה עד שהגיעה לטבריה, לעיר בה חי, למד ופעל, כאן נעצרה ונשארה עומדת. השתוממו אנשי העיר על הספינה הריקה, ללא מלח וללא רב חובל, העומדת ליד שפת הים ואינה נעה. התמלאו פחד גדול למראה הדבר, לפתע הרגישו באור גדול היוצא מן הספינה. עלו עליה ומצאו את רבי מאיר שוכב מת על סיפונה ומאיר באור גנוז. נשאו אותו מהספינה וקברו אותו ליד שפת הים.

המטיילים ליד הכנרת מספרים כי מדי פעם רואים אור מוזר המתגלה בתוך ציון קברו של ר' מאיר בעל הנס.