המנורה ומספריה

מנורת המקדש הייתה יצירה מורכבת וטעונה בסמלים ובמספרים. מבנה המנורה היה מבוסס על חמשה מרכיבים יסודיים:

היו בה שבעה קנים – שלושה מצד אחד ושלושה מצד שני, עם נר אמצעי מרכזי.

היו בה מ"ט (49) חוליות של גביעים, כפתורים ופרחים.

(ראה: שמות כה: ז: מ: שמות כז, כ: במדבר ח, ב).

המספרים הללו – ה, ז, מט (49, 7, 5) טעונים בסמליות רבה.באגדות חז"ל ובמשנתם של בעלי הסוד מצטיירים המספרים: 5, 7, 49 כצופני הסודות של הבריאה.

המספר חמש, הוא האות ה"א המסמלת את שמו של האלוקים, את התורה ואת העולם שנברא באות "הא".

המספר שבע מאפיין בתורה מצוות רבות: בשבתות ובחגים בשבעת ימי טהרה ושמחה, שבע מכונה "המספר החביב לפני הקב"ה", וכמוהו כפולתו 49 – מ"ט, שהוא שבע פעמים שבע. העולם נברא בשבע ספירות הנקראות בשם "שבע ספירות הבניין", הן משתלבות אחת בשנייה, במ"ט כוחות הבניין, שהם שבע פעמים שבע, הן המובילות באור שלהן בשבעה שבועות, שהם מ"ט הימים, שבין פסח לעצרת למתן תורה: הן מצויות בשבע שמיטות, שהן מ"ט שנים, מיובל ליובל, והן צופנות את בוא האלף השביעי של ימות המשיח. המספר מ"ט מסמל גם את מ"ט הכוחות בנפש שכנגד מ"ט קללות שבעולם כנאמר בתוכחה וכנגד מ"ט הבלים בקהלת.