הכלים המעלים את האור

האור צריך למכשירים ולכלים שיעלו אותו, והרבה כלים לו: השמש, הירח, הכוכבים האש, הנר, הפתילה וכו'. כלי האור מלווים את האדם בחייו בכלל ואת האדם בישראל בפרט. הנר דולק אצל האדם היהודי בימי חג ובימי צער, סימן וסמל הוא להרבה עניינים אף לנשמת האדם: "כי נר ה' נשמת אדם". החשוב בכלי האור. האמצעי שהפיץ את האור המושלם ביותר, כלי האור שנתקדש בקדושה, הוא המנורה שבה העלו את הנרות במשכן ובמקדש: המנורה מכונה בהרבה שמות של חיבה והערכה: המנורה הטהורה, המנורה הקדושה, מנורת המאור וכו'. מנורה זו מסמלת במחשבת ישראל את השפע האלוקי, את ערכי התורה את הקיום, את ארץ ישראל וירושלים. המנורה היא מאותותיו של עם ישראל המפיץ את תורת ה' ואורו נקרא במדרשי חז"ל בשם המנורה. על הפסוק "והנה מנורת זהב כולה" – אומרים חז"ל זו "כנסת ישראל" (פסיקתא פ"ח). תורת ישראל היא תורת האור והיא המפיצה את האור בעולם. עם ישראל נושא את האור בנדודיו בגלות באפלה ובהתגלות מתוך ייסורים וסבל.

עם ישראל קיים למטרה זו, כפי שאומר הנביא "ואתנך לברית עם לאור גויים" (ישעיהו מב, ו), "והלכו גויים לאורך" (ישעיהו ס, ג).

הבחירה בעם היהודי אינה בחירה של כבוד אלא שליחות אחראית, הטלת יעוד, משימה קשה ורבת סבל, דרך חיים מלאה מצוות וחובות, רצופה צער ומצוקה, מסירות נפש והקרבה עצמית כפי שנאמר על יששכר: "ויט שכמו לסבל" (בראשית מט, טו). עם ישראל כנושא האור הוא עבד ה', המקבל עליו עול מלכות שמים ועול מצוות וחובות, הנעקד הנצחי על המזבח, "הסנה הבוער באש ואיננו אוכל". הסנה המעלה אור והעומד בתוך האש הבוערת. ומפיץ אור עולם, לתיקונו של העולם, שלומו וגאולתו.