האורחים מקשטים את הסוכה
בניו של ר' חיים מצאנז עזרו לאביהם לבנות סוכה. לאחר מכן הם ביקשו ממנו כסף כדי לקנות קישוטי סוכה, אך אביהם אמר להם לחזור אליו מאוחר יותר. בינתיים הגיעו אל הבית שלושה אביונים, והרב נתן להם את כל הכסף שהיה בידו. כאשר הילדים חזרו אליו מאוחר יותר לבקש את הכסף לקישוטי הסוכה, הוא אמר להם: "צר לי, ילדים, אבל אין לי כסף".
"ומה עם קישוט הסוכה?" שאלו הילדים.
"הקישוטים כבר מוכנים", השיב הרב.
הילדים הציצו אל תוך הסוכה, אך לא ראו בה שום קישוט.
"אין שם שום קישוטים, אין שם כלום", הם אמרו.
"בקרוב תראו אותם", ענה אביהם.
בינתיים חזרו שלושת העניים, לבושים כולם בבגדי חג חדשים, אל הבית. הרב קיבל את פניהם, ולילדיו הוא לחש: "האורחים הללו הם קישוטי הסוכה שלנו". הילדים לא הבינו, אבל שתקו, כיוון שלא רצו להיראות בלתי מנומסים. אחרי שהאורחים הלכו, הרב הסביר:
"בכל מקום בתורה שבה כתובה המלה 'סוכה' היא כתובה בלי האות ו', 'סכה', וזה בא לרמז לנו שמשהו חסר. הסוכה, כשהיא לעצמה, איננה שלמה – משהו חסר בה. היא שלמה רק כאשר אנו מכניסים לתוכה חסד והכנסת אורחים. רק אז היא מקושטת כראוי. בחג הסוכות אנו נוהגים להזמין את האושפיזין: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד; נוסף עליהם אנו מזמינים גם אורחים בשר ודם: לא רק חברים וידידים, אלא גם אנשים בודדים ואומללים. רק אז יכו ל חג הסוכות להיות חג של שמחה אמיתית".