אליהו והקסדור
אליהו אע"פ שכל העולם מקומו ומסובב את כל העולם בארבע טיסות אוהב הוא את בתי הכנסת ובתי מדרש. לימוד התורה משמחו, קול התורה, ערב לאזניו.
על כן כשנודד אליהו ממקום למקום, אם יש עליו להתעכב בערים, במושבות ובכפרים הרי שהוא מחפש לו מקום ללון בחדרים הצדדים שליד בית המדרש או בתוך בית הכנסת. אינו הולך, לא לבתי המלכים ולא לארמונות הפאר, מעדיף הוא את בית המדרש ושם הוא מסתתר ומתחבא. אם יוצא לו להתעכב במקום קבוע לזמן מסוים הרי הוא מתעכב במקום תורה. כך אנו מוצאים אותו חי ביבנה שהייתה מקום מושב הסנהדרין, עיר של חכמים וסופרים.
מסופר, שפעם אחת היה עובר ממקום למקום ושנת בצורת הייתה ולא היה לחם לאכול, ופגע בקסדור אחד מצא חן בעיני הקסדור. רצה הקסדור לקחת אותו איתו למקומו ולספק את כל צרכיו, חיטים, שעורים פול ועדשים, תאנים וענבים ורימונים, לחם, בשר ודגים.
הודה לו אליהו, ואמר – בני, אפילו אתה נותן לי אלף אלפי דינרי זהב, אין אני מניח מקום תורה והולך במקום שאין בו תורה מפני שהתורה נותנת חיות, חיי נשמה ושלווה עליונה.